הדנ"א של האדם מכיל 46 כרומוזומים, בכל כרומוזום אלפי גנים. בקצה של כל כרומוזום טלומר, כלומר שני טלומרים לכל כרומוזום. התפקיד של "החוט" הממוקם בקצה הכרומוזום הוא חיוני בתהליך חלוקת התאים.
ככל הנראה, יש לבעלי החיים ובכלל זה לבני האדם בעיה אבולוציונית. הטלומרים שלנו מתקצרים. ככל הנראה, כשהם מתקצרים לחלוטין, במקום חלוקת תאים אנחנו מקבלים אפופטוזה: מוות מבוקר של תאים. העובדה היא שלחולים בפרוגריה (מחלה גנטית נדירה שמזקינה ילדים קטנים) יש, גנטית, טלומרים קצרים.
התאים שלנו חייבים לשכפל את עצמם כדי לייצר מחדש רקמות גוף. הטלומרים מתקצרים על פי רוב בחלוקת התאים. כשאנזים הטלומראז פעיל, הוא מסוגל להאריך את הטלומר. זהו גם החומר שמאפשר את חלוקת התאים במוטציה, כלומר כשהתא הופך לסרטני. לכן, כשתא אינו מבוקר בידי הדנ"א הוא זוכה לחיי נצח. זה המנגנון העומד מאחורי תרופות שחוסמות את כמות אנזים הטלומארז במצבים סרטניים. מחסור בטלומארז מפחית את ההגנה על התאים "הרעים" וגם מאט את התחלקותם. בדוגמא הפוכה נאמר שללא נוכחות אנזים הטלומראז בין תאי הלב בגופינו, הם לא יתחלקו עוד.
נמצא קשר ישיר בין אנשים בעלי טלומרים ארוכים יותר, לבין חיים ארוכים יותר ובריאים יותר! גם האנזים וגם אורך הטלומרים הם במוקד המחקר העכשווי.
העובדות הן שבזמן כתיבת ספרי לזרוס לונג בן 213, כלומר במהלך שנת 2011, החלו בארה"ב בכמה אוניברסיטאות, מחקרים בנוגע לאורך הטלומרים ביחס ללא פחות מ- 100,000 אנשים! בעבר, הטכנולוגיה לא אפשרה לנו לבצע מדידות מהירות ופשוטות של הטלומרים. כיום, המעבדות יכולות לנתח עשרות דגימות ליום.
האם זה אומר שהטלומרים הם מעין פתיל שמתפקד כשעון ביולוגי המחליט מתי לקרוא לגוף למרוד בנו? האם במידה שהטלומרים שלנו לא יתקצרו או שנהיה מסוגלים להאריך אותם, תהליך הסנססנס בתאים לא יתחיל ונחיה חיי נצח? לא ברור, אין ודאות. זה נכון למוטציות סרטניות. מעבר לכך, זו השערה לוגית, ששום מדען או ועדת מומחים אינם יכולים לסתור אותה.
אנחנו יכולים לקבוע בוודאות שורת קשרים שליליים בין התקצרות להזדקנות. לדוגמא, נמצא קשר בין לחץ פסיכולוגי כרוני לבין קצב התקצרות הטלומרים. במחקר על אמהות לילדים חולים, התברר שהטלומרים שלהן התקצרו מהר יותר, כלומר הוקדמה ההזדקנות שלהן. מתברר שאצל זכר מבוגר הסובל מהשמנת יתר, מתקצר הטלומר מהר יותר. לעומת זאת, דיאטה בריאה, ריכוזים גבוהים של אומגה 3 ופעילות גופנית, מגבירים את ייצור אנזים הטלומראז. יתרה מכך, מחקר הראה שאנשים בלחץ נפשי גבוה, שבמקביל עשו פעילות גופנית מאומצת, מנעו בכך את קיצור הטלומרים שלהם.
מתוך הספר לזרוס לונג בן 213, העוסק ברפואת העתיד על בסיס מחקרי ההווה.
הרצאות וקורסי הכנה לפרישה במסגרת "אור יישומים בע"מ - מכון פסיכולוגי". מחבר: "מגה חיים" (2011), והמהודרה באנגלית Mega Life, "מחזור החיים השני" (2008) "למות כלכלית ולהישאר בחיים" (2007). "לזרוס לונג בן 213" יעסוק ברפואת העתיד ויצא לאור במרץ 2012. אתר המחבר: http://www.benshaul.co.il להתקשרות: benshaul@benshaul.co.il
